בעודי מגגלת מידע על פסטילאז' תפס את עיני שם לא מוכר שקפץ בכל חיפוש: אנטונין קארם. 
שלהבת הסקרנות החלה לבעור, ואני צללתי פנימה. 

נחשפתי לקיומו של אדם מרתק שהשפעתו ניכרת עד היום, אדם שסיפורו יכול להספיק לכמה תקופות חיים. ילד שהושלך בגיל 8 לרחוב והפך למלך ולממציא של le grand cuisine, קונדיטור ששילב ביצירותיו אדריכלות ופיסול ומהפכן במטבח הצרפתי. בתקופה שפעל, היה אנטונין חתום על המצאות כה רבות וחשובות שנתקפתי תשוקה עזה לשתף אתכם בסיפורו של מי שנקרא "המלך של השפים והשף של המלכים".

מארי-אנטואן "אנטונין" קארם נולד בפריז למשפחה קשת יום כצעיר מבין 14 ילדים. העוני הקשה מנשוא הביא את אביו להחלטה לנטוש את הילד כשהיה בן 8. לאחר שהסביר לו כי יצטרך לדאוג לעצמו כאדם מבוגר, נטש אותו אביו ברחוב ונמלט מהמקום. אנטונין הקטן שנותר מיותם עם תרמיל דל על גבו החל לקבץ נדבות. אבל הרחוב אינו מקום בטוח לילדים ומהר מאוד הצליח אנטונין למצוא עבודה בפונדק במרכז פריז תמורת לחם ופינה לישון בה. הנס הראשון בחייו התרחש דווקא במקום הזה. תוך כדי עבודתו במטבח גילה אנטונין את תשוקתו לאפיה ובישול, תשוקה שתלווה אותו עד סוף ימיו. הוא היה ילד חרוץ וסקרן בעבודתו, למד מהר והסתדר לא רע בכלל. 

בגיל 13 התקבל הטבח הצעיר לעבודה כסטאז'ר בקונדיטוריה המפורסמת של הקונדיטור ז'אן אביס Jean Avice "באייה" (Balle). בזמנו החופשי למד אנטונין הקטן קרוא וכתוב תוך כדי דפדוף בספרי בישול. הוא בילה שעות בלימוד רישום אדריכלי בבית הדפוס של הספרייה המלכותית בזכות אביס, מעסיקו, שזיהה את כישרונו.

שעות השינה שלו היו קצרות ומעטות אך העבודה הקשה השתלמה. בגיל 17 הוא קיבל את התואר של הטורטייר הראשון והוטלה עליו אחריות כבדה של הפקת יצירות יוצאות דופן מסוכר עבור שולחן המתוקים של הקונסול הראשון: כרכרות רתומות לסוסים העשויים בפסטילאז'. 

ההשראה ליצירותיו ולקונסטרוקציות שלו הגיעה מתרבויות שונות  והן תוכננו על ידו כיצירות אדריכליות לכל דבר. הן היו מורכבות, עצומות בגודלן ומרחפות באוויר. בשונה מפירמידות הקינוחים שהיו אופנתיות מאוד במאה השבע-עשרה, בפאר הבארוקי של המטבח העתיק הציג אנטונין מאפים בפרזנטציות אווריריות ופונקציונאליות בהן הקפיד על אלגנטיות והרמוניה של פרופורציות וצבעים (לא יותר משלושה צבעים "רכים בניואנסים שלהם").

בעזרת פחזניות, מרנגים ונוגטים, הוא יצר מבנים כמו: מקדשים, ביתנים או מבצרים עם צריחים. מכיוון שהתעניין גם באמנות עיצוב הגנים נהג להוסיף מעת לעת מפל, מזרקה או סוכה בגינה, סלעים, עצים ומערות, הכל אכיל כמובן, שמחה אמיתית לעין ולחיך.

בגיל 18 אנטונין פתח את הקונדיטוריה הראשונה שלו ברחוב דה לה פה (rue de la paix), שמו הפך למוכר בכל פריז והאצילים חשקו בכישרונותיו. אנטונין הציג בוויטרינה את יצירותיו המתוקות על גבי קונסטרוקציות מסתובבות מולן נעצרו עוברי רוח פעורי פה.